שמחוני ואח' נ' תיב"מ פלוס בע"מ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשת הגב' אינגה שמחוני ("התובעת") לחיוב תיב"מ פלוס בע"מ – שהיא גם התובעת שכנגד ("הנתבעת") – בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות התובעת, וזאת מכוח הוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי").

2.עילתה של הבקשה היא תביעה שכנגד אותה הגישה הנתבעת. בבקשתה טענה התובעת כי יש מקום לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה ממשית, שכן כנגד הנתבעת עומדים ותלויים חובות רבים, לרבות אי תשלום ארנונה ופסקי דין שניתנו כנגדה והיא לא טרחה לשלם את חובותיה. כן נטען כי סיכויי הצלחת התביעה שכנגד קלושים וכי הנתבעת נעדרת כושר פירעון והיא מכרה את המכללה לצד שלישי.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובעת בעצמה היא זו שגרמה לפגיעה הקשה במצבה הכלכלי של הנתבעת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי חיובה בהפקדת ערובה תיפגע בזכות הגישה שלה לערכאות, וכי סיכויי התביעה שכנגד טובים. נטען בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה על הסף מהטעם שלא צורף לה תצהיר ערוך כדין לתמיכה בעובדות הנטענות בה.

4.כאשר התובעת הינה חברה, קיימת חזקה כי זו נדרשת להפקיד ערובה להוצאות ככל שהדבר מתבקש. חזקה זו ניתנת לסתירה בשתי דרכים. האחת, בכך שהחברה תוכיח כי ביכולתה יהיה לשלם את הוצאות הנתבע ככל שתחויב בהן. השנייה, בכך שבית הדין יגיע למסקנה כי נסיבות העניין – ביניהן סיכויי הצלחת התביעה, האם הוגשה בתום לב, והאם הבקשה להפקדת ערובה מיועדת למנוע בירור התביעה – אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה (סעיף 353א לחוק החברות; סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (טרם פורסם, 13.7.08)).

5.עיקרה של תביעה שכנגד זו הוא עתירה לחייב את התובעת בפיצוי בגין נזקים שגרמה, לטענת הנתבעת, כתוצאה משימוש באישורים של כספי פקדון של חיילים משוחררים שלא על פי דין. בנסיבות המתוארות בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, אין לומר כי התביעה שכנגד חסרת סיכוי.

6.יחד עם זאת, הגעתי למסקנה כי בקשת התובעת לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה – דינה להתקבל, וזאת מהטעם שהנתבעת לא סתרה את החזקה לפיה יש ביכולתה לשלם את הוצאות התובעת, ככל שיוטלו עליה. לטענת הנתבעת, היא אכן מצויה במצב כלכלי קשה, אלא שלטענתה התובעת היא שגרמה לכך. הנתבעת גם לא הגישה תצהיר לתמיכה בתגובתה ולא הפריכה את טענות התובעת בדבר חוסנה הכלכלי.

7.לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

הנתבעת תפקיד בקופת בית הדין, תוך 10 ימים מהיום, סכום של 2,500 ש"ח כערובה לתשלום הוצאות התובעת.

8.כמו כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין בקשה זו בסך 1,000 ש"ח, אשר ישולמו לידיה תוך 30 ימים מעת שתומצא לנתבעת החלטה זו.

המזכירות תעקוב אחר ביצוע ההחלטה והפקדת הערובה בקופת בית הדין.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, (07 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: